תאונה בדרך לעבודה
או בחזור מהעבודה
לא רק עובד שנפגע במהלך עבודתו פגיעתו תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה אלא גם עובד שנפגע בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה פגיעתו תחשב כתאונת עבודה והוא יהיה זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.
הדרך לעבודה:
עובד שנפגע בעת שנסע או הלך לעבודתו והוא נפגע בדרך לעבודתו או בחזרה ממנה למקום שבו הוא לן והפגיעה התרחשה בדרך הקבועה והמקובלת אשר בה הוא עובר מידי יום, הדבר יחשב כתאונת עבודה.
מתי פגיעה בדרך לא תוכר כתאונת עבודה?
עובד שמבצע סטייה מהדרך הרגילה שלו לעבודה, לדוגמא: הלך לרופא לפני העבודה, וממנו נסע לעבודתו והוא נפגע בדרך, הדבר אינו נחשב כתאונת עבודה מכיוון שאין המדובר בפגיעה בדרך מהבית לעבודה. החוק אומר שרק הדרך מהבית או ממקום שהעובד ישן (ולא ממקום אחר) תחשב כתאונה עבודה.
כך גם במצב הפוך, עובד שלאחר העובדה הלך לרופא ולא לבית, מכיוון שאינו חוזר מהעבודה לבית אלא למקום אחר לצורך עניין אישי כביקור אצל הרופא, אז ככל והעובד יפגע בדרך אין המדובר בתאונת עבודה.
מתי סטייה כן תחשב כתאונת עבודה:
כאשר מדובר בסטייה קלה מהדרך הרגילה כגון עובד שעצר בדרכו לקנות שתיה אז הדבר לא יחשב כסטייה מהדרך ואם הוא יפגע בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה פגיעתו תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
בנוסף ישנם 2 חריגים אשר לא נחשבים כסטייה מהדרך:
א. עובד אשר לוקח או מחזיר את ילדיו הקטנים שטרם מלאו להם 10 שנים למסגרות החינוך.
ב. עובד אשר בדרכו בבוקר לעבודה עוצר להתפלל תפילת שחרית וממקום התפילה נוסע לעבודתו,
בשני המצבים החוק החריג אותם ולכן הם לא יחשבו כסטייה מהדרך וגם במצבים אלו פגיעת העובד תוכר כפגיעה בעבודה.
ואם העובד אשם בתאונה:
מדובר בחוק סוציאלי ולכן לא רלוונטי האם העובד אשם בתאונה. גם כאשר עובד שנפגע בתאונת דרכים אשר נגרמה באשמתו או עובד אשר נפגע בעבודתו מחוסר תשומת לב עדיין פגיעתו תחשב כפגיעה בעבודה והוא יהיה זכאי לתגמולים מהביטוח
הלאומי.
אין באמור בכתב להוות יעוץ משפטי ועל כן אין להסתמך עליו, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד.