ערעור על וועדה לערערים לבית הדין לעבודה

האם ניתן להגיש ערעור על הנקבע בוועדה לערערים?

בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995, כאשר חולקים על קביעת הוועדה לערערים ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. את הערעור ניתן להגיש אך ורק על שאלה משפטית ולא על שאלה רפואית או עובדתית.

מהי שאלה משפטית?

כפי שנקבע רבות בפסקי הדין, בית הדין לא יתערב בהחלטות ובממצאים הרפואיים של הוועדה לערערים, אלא, בית הדין יבחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מהסמכות שלה, הסתמכה על שיקולים זרים, או שהתעלמה מהוראה שמחייבת אותה.

נקבע גם בפסיקה שעל הוועדה לקיים דיון, לנהל פרוטוקול, לשמוע את תלונות הנכה, לנמק את החלטתה בצורה כזאת שגם בית הדין יוכל להבין האם הועדה נתנה פרוש נכון לחוק, לפרט את המסמכים שעמדו בפניה וכו', וכאשר הוועדה לא מבצעת חובות אלו, בית הדין ישקול להחזיר את התיק לדיון נוסף בפני הוועדה.

דוגמאות לערעורים:

במצב בו הוגש ערעור על גובה הנכות הנפשית אך לא הועלו טענות אלו בוועדה עצמה ולכן הוועדה לערערים לא דנה בכך, נפסק שיש להחזיר את התיק לוועדה על מנת שתדון במצבה הנפשי של המערערת (בב"ל  57675-01-15) וכן כאשר לא ניתן היה להבין מהפרוטוקול את הנימוקים שבסיס החלטת הוועדה, נפסק שהערעור התקבל (ב"ל 1751/02)

אך ערעור על צורת הבדיקה הרפואית וכן על אורך הבדיקה של הוועדה הם נושאים בגדר הרפואה, ולכן ערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28-01)

קבלת הערעור

ככל ובית הדין מקבל את הערעור, בית הדין לא יתערב בממצאים הרפואיים שנקבעו, אלא הוא יחזיר את הדיון לוועדה לערערים, על מנת שתדון בשנית בהתאם להוראות והנחיות שניתנו פסק בדין.

ככל ובית הדין יתרשם כי הוועדה נעולה בדעתה, יקבע בית הדין כי ישנו צורך בהחלפת ההרכב של הוועדה ועל כן יעמוד המערר בפני וועדה לערערים בהרכב אחר.

אין באמור בכדי להוות ייעוץ משפטי ועל כן אין להסתמך עליו, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד.